היום אי אפשר להעביר מתכון ללא הפקות וידאו רציניות. למעשה, אין זה קשור רק לאוכל: אין תחום היום שעובר ללא הפקת וידאו, קליפ, עריכה ועוד. הכל עובר תחת ידיה של תעשיית הוידאו שפשוט מתווכת בצורה מאד ממוקדת בין המוצר לקהל היעד שלו, במקרה הזה, הפקת וידאו עבור תעשיית המזון והקולינאריה. גם אין מדובר בעניין ישראלי: כך מקובל בעולם.
הפקות וידאו עבור תעשיית הקולינאריה מקובלת מאד. כמה דוגמאות שנציג כאן יראו לכם שהדבר רחב מאד, מקובל מאד ונחשב כמעט לסטנדרט עבור עסק בתחום המזון שמעוניין להישאר בחיים, לתפקד ולהרוויח.
דוגמאות
הפקות וידאו עבור תעשיית הקולינאריה מקובלת מאד. כמה דוגמאות שנציג כאן יראו לכם שהדבר רחב מאד, מקובל מאד ונחשב כמעט לסטנדרט עבור עסק בתחום המזון שמעוניין להישאר בחיים, לתפקד ולהרוויח.
- תכניות הבישול: אמנם עוד אין טלוויזיה שמעבירה ממש ריחות, אבל בטח זה עניין של זמן. כל עוד זה לא קורה, הפקות וידאו עבור תכניות בישול הן המקסימום הטכנולוגי וחוד החנית ברמה האתסטית. בין המגישים המפורסמים – שגב משה, חיים כהן / יונתן רושפלד / מיכל אנסקי / אייל שני במאסטר שף, צחי בוקששתר מהחלוצים, ישראל אהרוני הוותיק ועוד טבחים רבים, שלרובם יש מסעדה אחת ויותר. תכניות הבישול המפורסמות כוללות את מאסטר שף, אבל גם את קרב מסעדות, שלל התכניות של אהרוני, שום פלפל ושמן זית / טעמים המיתולוגיות, שלל תכניותיו של גיל חובב ועוד.
- אתרי אינטרנט של מסעדות כבר לא יכולים להסתפק סתם בתמונה של האוכל. כל ממשק המשתמש, בדומה להופעה של מאדונה או דפשמוד, בנוי על וידאו שימושי אינטראקטיבי. לדוגמה, האתר של שגב משה, שכולו וידאו – טרנד מקובל בעולם.
- YOUTUBE: גם הוא דוגמה מצויינת להפקות וידאו לרוב דווקא זולות ופשוטות שמנגישות ברמת ה'כך תעשה' את המתכונים לאנשים הפשוטים, להמונים. במקום לראות שף שכל התכניות שלו פרסומת אחת גדולה – אפשר לראות אדם פשוט, 'כמוני', מבשל וזה הרבה יותר רלוונטי מאשר סתם לקרוא מתכון ממילים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה